כל הזכויות שמורות
קפואירה
הזָמָר
אני מאחורי הזמר Eu atrás do cantadô
כמו הדבורה לחלת הדבש Sou como abêia por pau
כמו החוט למחט Como linha por agúia
כמו האצבע לאצבעון Como dedo por dedal
כמו הכובע לראש Como chapéu por cabeça
והשחור לבירימבאו E nêgo por berimbau
Sinfrônio Martins
"ייֶהההההה!!!" הדהדה הקריאה מגרונו של המסטרה, וכל הרחישות שעוד ליוו את התחלת נגינת הבירימבאו נדמו. קריאה זו לא באה רק בשביל להשתיק או למשוך את תשומת ליבם של משתתפי ההודה לתחילת השירה של המסטרה. זו הייתה זעקה שכאילו בקעה עמוק מתוך גרונו של העבד הנאנק בכבלי העבדות. היה זה משק כנפי ההיסטוריה שברגע אחד העביר את הנוכחים מימד, מחיי היום יום אל תוך מאבק בן 400 שנה לחופש. הייתה זו קריאה שגילתה עולם חדש בתוך ההודה בו העני שווה לעשיר, לבן ושחור מתנהלים יחדיו וצליל הבירימבאו הוא האדון היחידי.
סוגי שירים
המבנה המוסיקלי שייפתח בד"כ את ההודה המסורתית יהיה הלָדַאִינְיָה (תפילה, תחינה). זהו מעין שיר סיפורי שאורכו נע מארבע שורות ומעלה. את הלדאיניה שר הזמר פעם אחת בלבד ובסופה תתקיים סדרה של ברכות בנות שורה אחת כשהמשתתפים בהודה חוזרים על כל אחת מהן – חלק זה מכונה בד"כ קַנְטוֹ גִ’י אֶנְטְרַדָה (שירת כניסה) או שוּלָה (המילה שולה מציינת גם שיר רגיל). הלדאיניה מושרת במקצב האיטי ויכולה להופיע גם בהמשך ההודה, אבל בד"כ נהוג לא לקיים משחק בזמן השירה.
Iê
סולן: לשמיים מתקבלים הזכאים merecerefrão: No céu entra quem
על האדמה שווים העשירים Na terra vale é quem tem
לעבור טוב או לעבור רע Passar bem ou passar mal
כל החיים זה לעבור, חברים Tudo na vida é passar, camara
יֶהה יחי אלוהי* Iê viva meu Deus
מקהלה: יהה יחי אלוהי, חברים coro: Iê viva meu Deus, camarada
ס: יהה יחי המסטרה שלי r: Iê viva meu Mestre
מ: יהה יחי המסטרה, חברים c: Iê viva meu Mestre, camarada
ס: יהה זה שלימד אותי r: Iê quem me ensinou
* על משמעות השימוש בביטויים האמוניים שבשירים בנספח העוסק בקפוארה ורוחניות.
מ: יהה, זה שלימד אותי חברים c: Iê quem me ensinou camarada
ס: יהה את הקפוארה r: Iê a capoeira
מ: יהה את הקפוארה, חברים c: Iê a capoeira camarada
ס: יהה נצא לדרך r: Iê vamos embora
מ: יהה נצא לדרך, חברים c: Iê vamos embora, camarada
אחרי הלדאיניה שרים בד"כ קוֹהִידוֹ – שיר הנושא אופי מוזיקלי מחזורי של שאלה ותשובה בת שורה או שתיים. הקוהידו מופיע גם במקצבים היותר מהירים.
ס: קדימה את, קדימה r: Eh! vai você, vai você
מ: גברת מריה מה שלומך? c: Dona Maria como vai você?
ס: שחקי יפה, ברצוני לראות r: Eh! joga bonito que eu quero ver
מ: גברת מריה מה שלומך? c: Dona Maria como vai você?
(עממי)
הקְוָודְרָה הוא שיר בעל מבנה בסיסי של בית, ופזמון אותו שרים משתתפי ההודה. ניתן למצוא אותו במקצבים איטיים או מהירים – תלוי בשיר עצמו ובאופיו.
ס: אני הולך לבאהיה r: Vou me embora pra Bahia
פרנה Paraná
פה אני לא נשאר יותר Eu aqui não fico não
פרנה Paraná
מ: פרנה אֶ c: Paraná êh
פרנה אֶ פרנה* Paraná êh paraná
כמובן שזוהי חלוקה ראשונית. קיימים מבנים נוספים של שירים והגדרתם משתנה אצל מסטרים שונים.
על השתתפות השיר בהודה
לשירי הקפוארה יש בד"כ חלק בלתי נפרד במתרחש בתוך ההודה. הבחירה בשיר מסוים יכולה לבוא כתגובה להתרחשות ולימוד לקח, או מתוך ניסיון לשנות את מהלך הדברים ולהזהיר.
*שיר זה, אחד המפורסמים בקפוארה, חובר ע"י Genário שעשה זאת בהוקרה למסטרה הנקרא Paraná.
שחק קפוארה, אה או Joga Capoeira, ê ô
רוצה לראות אותך, אה או Que eu quero ver, ê ô
שחק יפה, אה או Joga bonito, ê ô
כי אני רוצה ללמוד, אה או Que eu quero aprender, ê ô
(עממי)
שיר זה הוא דוגמא לכוונות שונות שיכולות להסתתר מאחורי המלים. הזמר יכול להביע כבוד לשחקן שבהודה (רוצה לראות כדי ללמוד) או לשיר מתוך כוונה להתגרות (רוצה לראות מה אתה שווה)*.
כאשר המשחק מהיר מידי (ביחס לקצב שמכתיב הבירימבאו) יכול הזמר לבקש:
לאט באיטיות Devagar devagarinho
זהירות עם רגלך הקטנה Cuidado com o seu pézinho
(עממי)
או כאשר במקצב האנגולה רוצה הזמר להזכיר לשני השחקנים שיש להעניק למשחק את האופי של כניסה ויציאה:
משחק בפנים Jogo de dentro
משחק בחוץ Jogo de fora
משחק יפה הוא Jogo bonito
משחק האנגולה Esse jogo de Angola
(עממי)
אם עניינים מתחילים להתחמם יכול מנהיג ההודה להזהיר:
בבקשה ממך אחי Por favor meu mano
איני רוצה רעש כאן Eu não quero barulho aqui não
הרעש רק מביא בלגן Pois barulho só da confusão
(עממי)
ואז מצליח שחקן קטן להערים על יריבו הגדול ולהפילו לרצפה, והזמר שר:
סירי הפיל Siri jogô
גמלרה על הרצפה Gamelêra no chão
הפיל הפיל Jogô jogô
*רוב פירושי השירים שבפרק מבוססים על ספרים או הסברים שנתנו לי ע"י מסטרים וחוקרים – מיעוטם פירוש שלי. כמובן שיכולים גם להיות פירושים שונים (לעתים מנוגדים), ולפעמים שרים אותם בהודה סתם, ללא כוונה מיוחדת.
גמלרה על הרצפה Gamelêra no chão
(עממי)
סִירִי (מן של סרטן זעיר), נוהג לחפור את מחילותיו למרגלות עץ הגָמֵלֶרָה גדול הממדים (מין של פיקוס), וגורם לנפילת העץ.
אם רוצים לזרוק איזה רמז לשחקן גדול וחזק שחושב שיוכל לשחק בכוח שריריו בלבד:
אתה החזק Você que éforte
וחושב רק על הרמת משקל E só pensa em pegar peso
רוצה לראותך נכנס למעגל Quero ver você entrar na roda
ומראה ערמומיותך לקהל E mostrar que é mandingueiro
(עממי)
ולאותו מָלִיסְיוֹזוֹ שמכה את כל יריביו אפיים ארצה:
שבור, שבור ז'רבה* Quebra, quebra gereba
שבור הכל היום Quebra tudo hoje
מחר את מה תשבור? Amanhã o que é que quebra?
(עממי)
אם תרביץ לכולם, מחר כבר לא יהיה אף אחד שישחק אתך. הבית הבא של השיר מסתיים
במשפט: amanhã quem te quebra – "מחר מי ישבור אותך". כמה אנשים שלא תשבור תמיד יימצא זה שיהיה חזק ממך, ומולו כבר לא תדע כיצד להתגונן…
ההודה היא גם הזדמנות לסגור כל מיני חשבונות אישיים. כך למשל כאשר להודה נכנס חבר שמעל באמון:
חיפשתי את חברי Procurei meu amigo
לא הגיע Nao veio
האם הוא באמת חבר Será que é meu amigo
לא יודע Eu não sei
ביקש את ידידותי Me pediu amizade
נתתי Eu dei
השאירני בבדידותי Me deixou na saudade
כרגיל Outra vez
*שימוש המילה פה הוא במובן של כינוי פופולרי.
מי שעושה פעם עושה פעמיים Quem faz uma faz duas
עושה שלוש… Faz três…
תפוס את התפוז ילד Apanha Laranja menino
הרם אותו מהרצפה Apanha Laranja no chão
הגן על ממלכתך לבדך Defende o seu reino sozinho
בעזרת כוח לבך Com a força do teu coração
(עממי)
אבל לא רק למשחק בתוך ההודה דואג הזמר. אם הכלים אינם מנגנים כמו שצריך, למשל הבירימבאו-ויולה אינו ממלא את תפקידו:
בכי ויולה – בכי Mais chora Viola – chora
ויולה משובחת – בכי Viola danada – chora
יש שירים המבליטים את דו השיח שבין הזמר והמקהלה. בשיר הבא המקהלה מעודדת את אחד השחקנים 'להכניס לשני' בעוד הסולן מזהיר מפני התוצאות…
מ: הכה הכה בשחור c: Dá dá dá no Nêgo
ס: בשחור אתה לא מכה r: No Nêgo você não dá
מ: הכה הכה בשחור c: Dá dá dá no Nêgo
ס: אך אם הכית – תחטוף חזרה r: Mas se deu vai apanhar
מ: הכה הכה בשחור c: Dá dá dá no Nêgo
ס: השאר את השחור למעלה r: Deixa Nêgo para cima
הנח לו לשוטט Deixa Nêgo vadiar
(עממי)
אבל המצב בו השירה מגיעה לשיא דרמטי הוא כאשר היא נכנסת להודה ותופסת את מקום המשחק הגופני. זה קורה כששני השחקנים במעגל הופכים לשני זמרים ומתחילים להחליף ביניהם 'מחמאות' לרגלי הבירימבאו. הבסיס יהיה אחד השירים הידועים והזמרים, כל אחד בתורו, יאלתר תשובה או אמירה המתגרה בשני. המקהלה תכנס בפזמון החוזר:
פַּרָנָה אֶ, פרנה אֶ פרנה Paraná êh, paraná êh paraná
אתה אומר שיודע הרבה Você diz que sabe muito, paraná
שממית יודעת יותר Lagartixta sabe mais, paraná
היא מטפסת על הקיר Ela sobe na parede, paraná
דבר שאתה לא עושה Coisa que você não faz, paraná
דו השיח השירי נושא לעתים קרובות אופי היתולי אבל ישנם מקרים בהם יהיה זה 'חיסול חשבונות' מילולי בין השניים שיגביר את המתח וישפיע באופן ישיר על המשחק כשזה יתחדש.
וכדי לבשר את סיום ההודה יגיעו שירים כמו זה:
להתראות – דרך צלחה Adeus Adeus – boa viagem
אני הולך – דרך צלחה Eu vou m'embora – boa viagem
(עממי)
נושאים שונים
שיר הקפוארה בד"כ פשוט במלותיו וכוונתו ברורה מאליה, אבל פעמים רבות מתחבאת משמעות נוספת מאחורי תיאור של שורה או שתיים מחיי היומיום.
דרכתי על עלה יבש Eu pisei na folha seca
באתי לעשות שוּוֶוה* שוּוָוה Vim fazer chuê chuá
(עממי)
להבנת עולם הדימויים עלינו לבדוק אמונות שונות בתרבות בה צמחו השירים, כמו למשל בנוגע לשיר הבא:
יה התרנגול קרא Iê Galo cantou
יה קוקורוקו* Iê cocorocó
(עממי)
בפרק ההיסטוריה סיפרנו על הקשר האפשרי שבין קרבות התרנגולים ומוצא הקפוארה, אבל הסיבה להופעת שורות אלה בהתחלת הודות רבות היא לאו דווקא זאת. קריאת התרנגול מבשרת על בוקרו של יום חדש, וכך רומזות שורות אלה על העולם החדש שנברא בתוך ההודה (עוד על כך בנספח ב). גרסה אחרת מסתמכת על אמונה רווחת לפיה מסמלת קריאת
התרנגול את בגידתו של יהודה איש קריות בישו (לפי האמונה הנוצרית) – כך יש המפרשים
את השיר כמזהיר מפני אופיו הבוגדני של ריקוד הקרב.
*רשרוש העלה כשדורכים עליו.
*שורה המופיעה פעמים רבות בקַנְטוֹ גִ’י אֶנְטְרַדָה.
עולם הדימויים בשירי הקפוארה מוצא שימוש לעתים קרובות בחיות והנפוץ ביניהם הוא הנחש. זריזותו, העובדה שהוא סמל הערמומיות, וכמובן ההכשה כמאפיין של ההתקפה בקפוארה, כל אלה הם כנראה הסיבות לתפקיד המרכזי שיש לנחש בשירים. בעולם הסמלים הוא מייצג את יריבו של הלוחם בהודה, ומכיוון שלפי האמונה סַאוּ בֶּנְטוֹ הוא המגן מפני נחשים, אנו פוגשים שירים רבים המבקשים את עזרתו:
הנחש מכיש אותי A Cobra me morde
סניור סאו בנטו Senhor São Bento
הנחש הוא ארסי Ela é venenosa
סניור סאו בנטו Senhor São Bento
(Tony Vargas)
כך משמש הנחש גם לאזהרה מפני הסכנה הטמונה בשחקן הוותיק אך בעל הניסיון:
חור יָשָן Buraco velho
הנחש שוכן בתוכו Tem cobra dentro
(עממי)
בשיר הבא מחכה הפתעה:
דרכתי על נחש ירוק Eu pisei na Cobra verde
נחש ירוק זה סימן טוב Cobra verde é bom sinal
למה לדרוך על נחש נחשב כסגולה טובה? התשובה נעוצה כנראה בעובדה שהנחש הירוק ידוע בזריזותו וקפואריסט שהצליח לדרוך עליו מוכיח יכולת גבוהה.
חיה אחרת בעלת קשר חזק עם הקפוארה היא הציפור אִיוּנָה:
האיונה ערמומית A Iúna é mandingueira
כשהיא על מתקן השתיה Quando tá no bebedô
הייתה חכמה, הייתה זריזה, Foi sabida, foi ligeira,
אבל קפואריסט הרג אותה Mas Capoeira matô
(עממי)
הציפור מוצגת כבעלת כל התכונות הדרושות לקפואריסט טוב: היא ערמומית במקומה הטבעי (מקווה מים), ממש כמו הקפואריסט בשכונתו, היא זריזה וחכמה… אז למה בסוף קפואריסט הרג אותה? אפשר לשער שיש פה היפוך תפקידים ושכותב השיר רוצה להזהיר שגם לוחם הקפוארה המושלם אינו חסין מפני התבוסה.
הקפוארה התפתחה קודם בערי הנמל: רסיפה, סלבדור וריו. קפואריסטים רבים היו
יורדי ים ובשירים מופיעים מלים ונושאים הקשורים לים (אחד הפירושים של המילה ז’ינגה זה חתירה במשוטים, מקל הבירימבאו נקרא וֶרְגָה וזהו גם שם של תורן ספינה, ואפילו אחד מהשמות של משחק הקפוארה היה ז'וֹגוֹ גִ’י טוֹמְבּוֹ – משחק ההפלה או טביעה). חדי האוזן יבחינו במילות השיר הבא בקשר שבין חיי הים והמשחק בהודה:
אני לא מכאן – מלח בודד Eu não sou daqui- marinheiro só
אין לי אהבה - " " Eu não tenho amor- " "
אני מבאהיה - " " Eu sou da Bahia- " "
מהעיר סלבדור - " " De São Salvador- " "
הו מלח מלח - " " Oi marinheiro marinheiro- " "
מי שלימדך לשחות " " Quem te ensinou a nadar- " "
הייתה טביעת האנייה " " Foi o tombo do navio- " "
או היה זה נדנוד הגלים " " Ou foi o balanço do mar- " "
(עממי)
בדידותו של המלח בהגיעו לנמל זר שם אינו מכיר אף אחד, אין לו אהבה, וכל זהותו זו התרבות בה גדל (אני מבאהיה…), כך ממש מרגיש הקפואריסט כשנכנס להודה בתוכה אינו יכול לסמוך על אף אחד ובלבו רק המסורת של הקפוארה. ממש כמו המלח שלומד שחייה מהיום-יום של נדנוד הגלים אבל גם מהסכנה שבטביעת האנייה, כך גם הקפואריסט לומד את משחקו בהודה מהז’ינגה ושיתוף הפעולה עם בן זוגו אבל גם מהסכנה שיוכשל ארצה בהסטרה.
במקרים רבים מביע הכותב עמדה בעניינים שהם על סדר היום של אנשי הקפוארה כמו למשל הבעיה הכאובה של אלה הקוראים לעצמם מסטרה בלי שתהיה להם את ההסמכה או הכישורים המתאימים:
נדמה כאילו Até parece que
הקפוארה היא בדיחה A Capoeira é brincadeira
כולם היום רוצים להיות Todo mundo hoje quer ser
להיות מסטרה של קפוארה Ser mestre de Capoeira
יש הרבה אנשים Tem muita gente
משחקים רע, בלחץ ובחופזה Ruim de jogo e afobado
מכריזים שהם טובים Fica falando que é bom
ולשטן הופכים E virando no diabo
…להיות מסטרה של קפוארה …Ser mestre de capoeira
זה לא רק לרצות לשחק, חברים Não é só querer jogar, camará
יהה נצא לדרך… Iê, vamos embora…
(Adailton)
והנה רמז קטן עבור הזרים שרוצים לשחק קפוארה וחושבים שזה רק ריקוד או מופע אקרובטי:
קפוארה עבור הזרים, אחי Capoeira pra estrangeiro meu irmão
זה יער É mato
הקפוארה ברזילאית, חבר Capoeira Brasileira meu compadre
היא יכולה להרוג É de matar
(עממי)
השירים מספרים לנו את ההיסטוריה של האפריקנים שהובאו לברזיל ואת מאבק ההישרדות
שלהם; גם הפיזי וגם התרבותי-רוחני. את התירוץ שנותן העבד בשיר הבא להיעלמות החמאה, אפשר לראות כמסמל את כלי הנשק העיקרי להישרדותו. הוא לא יכול היה למחות נגד היחס הרע של אדונו, ולכן השתמש בדרכים להפעלת לחץ עקיף (מעין שביתה איטלקית), כך שמצד אחד 'אי אפשר יהיה להאשימו', ומצד שני יהיה ברור לאדון שעליו לשנות את יחסו. אפשר לראות בזה את המקור לתכונת הערמומיות המשחקת תפקיד ראשי גם בהתנהגות הקפואריסט בהודה:
אומר לאדון שלי Vou dizer a meu sinhô
שהחמאה נמסה Que a manteiga derramou
החמאה אינה שלי A manteiga não é minha
היא של הבן של אדוני A manteiga é de ioiô
(עממי)
אבל כאשר מדובר ביחסי קפוארה-משטרה, כמו שהיה במאה ה-19 ותחילת ה-20, כאן כבר משתנית התמונה והשנאה כלפי הדיכוי מקבלת ביטוי חדש:
הבה נשבור מקל* Vamos quebrar um pauzinho
אוייה Ôiaiâ
כל עוד אין משטרה Enquanto a polícia não vem
אך אם היא תגיע Mas se a polícia chegar
*ביטוי שמשמעותו 'נלך מכות'.
אוייה Ôiaiâ
נשבור גם אותה. Quebra a polícia também.
אבי, אימי Papai, mamãe
אני לא אמיץ בכלל Eu não sou valente, não
אך אם תגיע המשטרה Mas se a polícia chegar
אוייה Ôiaiâ
נשבור גם אותה Quebra a polícia também
(עממי)
המציאות הקיומית, הבעיות של חיי היום יום, הקשיים להסתדר בתוך אי הבהירות
והסתירות של החברה האנושית, כל אלה מהווים חומרים לשירים ה'בלוזיים':
לא יודע איך חיים, אהובתי Eu não sei como se vive, oh meu bem
בעולם זה שכולו הטעיה Neste mundo inganadô
מדבר הרבה – קשקשן Fala muito é falador
אם מדבר מעט – ערמומי Se fala pouco é manhoso
אוכל הרבה – גרגרן Come muito é guloso
אוכל מעט – קמצן Come pouco é souvina
אם מכה – עושה צרות, אהובתי Se bate é disordeiro, oh meu bem
אם חוטף מכות – פראייר. Se apanha ele mufino.
הרבה עבודה לצִרְעָה Trabalho tem marimbondo
לבנות את ביתה על הקָפִּי* Fazê casa no capim
בא משב של רוח – מעיפו Vem um vento leva ela
זה סופה של הצרעה Marimbondo leva fim
(עממי)
שירים פילוסופיים רבים ישנם – בד"כ פשוטים, 'רזים' בביטוי וחכמתם לא מגיעה מהאקדמיה אלא מהרחוב, אבל זה בדיוק היופי שבהם. הנה אחד הידועים שבהם, שחובר
ע"י מסטרה פשטיניה:
יה, גדול האל Iê maior é Deus
ואני קטן Pequeno sou eu
*קפי – דשא, עשב.
מה שבידי מה שבידיעתי O que eu tenho o que eu sei
אלוהים הוא שנתן Foi Deus quem me deu
במעגל הקפוארה Na roda da Capoeira
אני הגדול והקטן Grande e pequeno sou eu
ולסיום לדאיניה המתייחסת ליום מותו של הקפואריסט:
ביום בו אמות Quando eu morrer,
אמר בִּיזוֹרוֹ* Disse Besouro
אינני רוצה קינות או נרות Não quero choro nem vela
בבקשה בלי רעש Também não quero barulho
בפתחו של בית הקברות Na porta do cemitério
את הבירימבאו שלי אני רוצה Eu quero meu Berimbau
רק את הבירימבאו Só quero meu Berimbau
עם שני סרטים צהובים Com duas fitas amarelas
חתום בשם שלה Gravado, com o nome dela
הו, השם שלי Êh, o meu nome
הוא ביזורו É Besouro
הו מה הוא שמי Êh como é o meu nome
הוא ביזורו É Besouro
(עממי)