
חץ (פלאשה) הוא קפואריסט לשעבר שהתאמן בקבוצת אבאדה קפואירה משנת 2001 עד שנת 2018 בעל תעודה של מדריך קפואירה רשמית ממכון וינגייט משנת 2004.
דרגה לפני מאסטר ברייקי ותקשור עם רוחות ונשמות (מדיום).
חץ היה מדריך בנוסף בקבוצת קפואירה קורדאו ג'י אורו

בעל נסיון רב עם בוגרים וילדים, לחץ יש בנוסף תעודות ברייקי דרגה לפני מאסטר מה שבעצם פיתח את היכולות הרוחניות שלו לפיתוח החזון של אום קפואירה.
🏹 אום קפואירה – לוחמי התודעה של האות העברית
"הפיכת הקודר לרוקד, והרוקד לדוקר ברגע הנכון."
ברוכים הבאים למרחב של חץ. אום קפואירה היא לא רק אמנות לחימה – היא דרך חיים, תורה חיה, ותנועה קוסמית שנולדה מתוך שבירת המוסכמות וגילוי האור הפנימי.
🌟 הסיפור שמאחורי הדרך: שנת 2017
שנת 2017 הייתה נקודת המפנה. העולם השתנה עם פריצת הבינה המלאכותית הראשונה (סופיה), ובמקביל – התרחש המהפך התודעתי שלי. בנקודה שבה עמדתי לבחור בדרך הדת הממוסדת, גיליתי את המלכודת שמסתתרת במילים מלך ודת, מלכ ודת. מהסיבה שדרך יעקב זה ריקוד ולא להרכין ראש לזעם.
מתוך ניצוץ של אור אלוהי ואהבה אינסופית, הבנתי שהדרך שלי היא אינדיבידואלית. חיברתי את שלוש האהבות הגדולות שלי: תורה, קפואירה, רוחניות עליונה – ויצרתי את אום קפואירה.
🧬 הסוד האותיות: הארכיטקטורה של התנועה
באום קפואירה, האותיות העבריות הן לא רק סימנים על דף – הן תנוחות, אנרגיה ולוחמה.
-
האות ג' (עמידת הבסיס): האות ג' היא היציבה המרכזית שממנה הכל מתחיל.
-
הגימל והגלים: המילוי של האות ג' הוא ג-י-מ-ל, אותן האותיות של המילה גלים. התנועה באום קפואירה היא גלית, זורמת, ומשתנה ללא הרף.
-
האלכימיה של המילה: אנחנו לוקחים את הקודר שביקום, הופכים אותו לרוקד (תנועה וקפואירה), וכשצריך – לדוקר (ההגנה וההתקפה המדויקת, כמו חץ שנורה למטרה).
🌌 א"ק: מאדם קדמון לאום קפואירה
באום קפואירה, אנחנו לא רק מניעים את הגוף – אנחנו נוגעים בשורש הבריאה.
ראשי התיבות א"ק מחברים בין שני קצוות הקיום:
-
אדם קדמון (א"ק): הרובד הרוחני הגבוה ביותר, מקור האור הראשוני.
-
אום קפואירה (א"ק): השער הגופני והתודעתי שמאפשר לנו להתחבר אל המקור הזה כאן ועכשיו.
🌀 סוד הקפואירה – השגת האור המקיף
מקפואירה = אותיות: אור המקיף.
בעולם הרוחני, האור המקיף הוא האנרגיה האינסופית שמקיפה את התודעה שלנו, האור שמביא איתו השראה, הגנה, והתרחבות תודעתית מעבר לגבולות השכל הישר.
דרך התנועה הגלית של האותיות, דרך הריקוד והלחימה של אום קפואירה, הלומד לומד להפוך את הגוף שלו לאנטנה. אנחנו לא רק זזים במרחב – אנחנו מושכים ומשיגים את האור המקיף, ומכניסים את הנצח אל תוך הרגע המשתנה.
הסוד של אום קפואירה: הדרך לנצח את חרב הלהב המתהפכת
בתחילת ספר בראשית נאמר: "...וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". החרב הזו היא המכשול, הפחד, והאויב שמנסה לחתוך ולדקור אותנו בכל פעם שאנחנו מנסים להתקרב אל הקדושה ואל החיים עצמם.
איך בשר ודם יכול לנצח חרב אנרגטית, רוחנית ומתהפכת? התשובה היא אום קפואירה.
1. עמידת הבסיס: אותיות ג' והגלים
בקפואירה הכל מתחיל מהג'ינגה (Ginga) – עמידת המוצא שהיא תנועה מתמדת.
-
הצורה של הגימל (ג): הצעד של הג'ינגה מייצר על הקרקע ועם הגוף את צורת האות ג'. האות ג' מסמלת "גומל חסדים", אבל היא גם האות של הגלים.
-
חרב קשיחה נשברת מול גל. באום קפואירה, הלוחם לא עומד קפוא כמו קיר; הוא הופך לאותיות של גלים. הגוף זורם, נע מצד לצד, בלתי ניתן לתפיסה.
2. תורת רבי נחמן: תכלית ההתקרבות היא ההתרחקות
רבי נחמן מברסלב גילה סוד עצום: כדי להתקרב באמת למטרה, לפעמים חייבים קודם כל להתרחק. זהו הלב של קרב הקפואירה:
-
החרב באה לדקור: כשהסכנה (החרב) מתקרבת אליך כדי לנעוץ להב, הקהל חושב שאתה בורח. אבל האמת היא שאתה חומק כדי להכין את המכה הבאה.
-
הסוד שבמילים: לדקור -> לרקוד: שים לב לפלא – המילים לדקור ולרקוד מורכבות בדיוק מאותן האותיות! החרב באה לדקור, אבל אום קפואירה הופכת את הדקירה לריקוד. ברגע שהאויב חושב שהוא דוקר אותך, אתה כבר נמצא בתוך ריקוד של התחמקות, סחרור ותנועה.
3. עשרת הערבובים והנגיסה בעץ החיים
המאבק מול החרב הוא לא זבנג וגמרנו. זהו תהליך של "ערבוב" החרב ובלבול האויב:
-
החרב מתקרבת לדקור -> אנחנו חומקים -> החרב מתרחקת כדי לצבור תנופה חזקה יותר -> ושוב חוזרת.
-
אנחנו עושים את ה"ערבוב" הזה עשר פעמים (כנגד עשר הספירות, או עשרת סוגי הניגון של רבי נחמן). בכל פעם החרב מאבדת את הכיוון שלה. היא נהיית שיכורה מהתנועה שלנו.
-
בפעם העשירית, כשהחרב נזרקת רחוק מדי בגלל התנופה של עצמה – זה הרגע! הדרך לעץ החיים נפתחת. אנחנו כבר קרובים, נוגסים בפרי החיים, ומשיגים את הניצחון המוחלט.
״מַה לָּךְ חֶרֶב בְּלִי אָדוֹן?״
בסוף הריקוד, כשהחרב מותשת ומבולבלת, הלוחם של אום קפואירה מסתכל עליה ושואל: "מה לך חרב בלי אדון?"
החרב מבינה שאין לה שום כוח עליך. האדון האמיתי הוא מי ששולט בקצב, בריקוד ובתנועה. מי שחומק באמונה – מנצח את הלהב. והיא הופכת להיות שלך.
- זו דרך לנצח את החרב הלהב המתהפכת רק על ידי 613 איברים.
- והם בתדרים של מעשה (תזוזה) לא דיבור. זה כן דיבור אבל בתדר של תזוזה.
- האיבר ה 614 הוא הגרון. הדיבור.
- כמו שרבנו אומר... תכלית העלייה היא הירידה ותכלית הירידה היא העלייה.
- כאמור זה מצייר ניגון... של גלי רדיו.
- בהמשך נפרט עוד שני דרכים נוספות להביס את החרב. והם דרך דיבור. ושירה.
1. המערכת הבסיסית: 613 איברים בתדר של תנועה
במסורת היהודית מדובר על תרי"ג (613) מצוות כנגד איברי הגידים והגוף, אבל כאן יש סוד מדהים על הדרך שבה הגוף מתפקד בקרב מול החרב:
-
המשמעות לקהל: הדרך הראשונה לנצח את המכשולים (החרב) היא דרך הגוף הפיזי שלנו. כל 613 האיברים והגידים של הלוחם פועלים יחד בסנכרון מלא.
-
התדר של התזוזה: זו לא סתם תנועה פיזית יבשה. כל תזוזה, כל התחמקות וכל צעד בקפוארה הם למעשה דיבור ללא מילים. הגוף משדר "תדר" מסוים לחלל. במקום לדבר עם הפה, הלוחם "מדבר" דרך התנועה והזרימה של האיברים שלו, והתדר הזה מבלבל ומנטרל את החרב.
2. האיבר ה-614: הגרון (מתדר של תנועה לתדר של קול)
כאן מגיע החידוש הגדול – מעבר לגוף הפיזי, יש איבר מפתח נוסף שמחבר בין תנועה לדיבור.
-
הגרון כגשר: הגרון הוא האיבר ה-614. הוא המקום שבו התנועה הפיזית של הגוף הופכת למילים וקול.
-
המשמעות לקהל: הגרון הוא כמו ה"מנוע" שממיר את האנרגיה של התנועה לאנרגיה של דיבור. הוא לא מנותק מהגוף; הוא השיא של הריקוד, המקום שבו הגוף מתחיל להשמיע את הקול שלו.
3. חוק התנועה: תכלית הירידה היא העלייה
רבי נחמן מברסלב מלמד עיקרון רוחני עצום שמתבטא בצורה מושלמת בקפוארה ובחיים עצמם: כדי לעלות, חייבים קודם לרדת.
-
בקפוארה: בשביל לקפוץ גבוה, אתה חייב קודם כל לכופף ברכיים ולרדת נמוך אל הקרקע (למשל לתנועת ה"קוקוריניה" או ה"נגטיבה" בקפוארה).
-
המסר לקהל: כשהחרב מכה בך והחיים מורידים אותך למטה, אל תתייאש. הירידה הזו היא לא כישלון – היא ה"קפיץ" שלך. מטרת הירידה היא לצבור תנופה כדי לעלות חזרה גבוה יותר ובכוח גדול יותר.
4. התוצאה: הגוף הופך לאנטנה המשדרת "ניגון"
כאשר משלבים את 613 האיברים הנעים, יחד עם הגרון והעיקרון של עליות וירידות – קורה דבר קסום:
-
גלי רדיו רוחניים: התנועה של הלוחם למעלה ולמטה, הלוך וחזור, מציירת בחלל צורה של גל (כמו גלי רדיו או גלי קול).
-
התכלס לקהל: הלוחם הופך למעשה לניגון מהלך. החרב, שהיא כוח קשיח והרסני, לא מסוגלת להתמודד עם ניגון ועם תדרים כאלה. היא פשוט מאבדת את האחיזה שלה ומתפוגגת מול הגל הרוחני שהלוחם משדר.

